חגיגה של אהבה 

כשהייתי צעירה הייתי מנקה את הבית פעם בשבוע, זה היה יום ניקיון עצבני בו הייתי משתמשת בגוף שלי עד לאפיסת כוחות, רבה עם כל המשפחה שיזוזו ומתרסקת גמורה מעייפות, היום אני מגיעה ממקום מאוד אחר, קודם כל אני מתחזקת ניקיון כל הזמן בקטנות ואז את הניקיון היסודי עושה כשבוחרת לנקות לא כי "צריך", כי למדתי שאני לא העבד של הבית אלא הבית הוא העבד שלי... אז כשאני מנקה זה לאט בנעימות לא מתוך עצבים וכעס אלא מתוך הנאה, אמנם זה לוקח יותר שעות אבל באמצע אני יכולה לעצור לאכול משהו, לנוח רגע, ולתת מקום לשאר דיירי הבית ולחיים לקרות, וכשאני גומרת אני לא באפיסת כוחות, לא כואב לי הגוף, הבית נקי וכך גם המגרות של הלב והראש שלי, איזה נחת!
ככל שאני מתבגרת אני לומדת לעשות יותר ויותר דברים מבחירה ולא כי צריך ולעשות אותם ואז אני עושה אותם בנחת ובנעימות,
את מוסר ההשכל של זה מותר ורצוי להשליך על כל תחומי החיים, כולל על הדרך לחופה וההכנות לחתונה,
ממש כדאי שזה יקרה בנחת, בנעימות ובשמחה ולא מתוך מצוקה והתנגדות ומריבות, אז אם את רואה שלשם את צועדת, אני  ממליצה לעצור, לנשום כמה נשימות טובות, למלא את הריאות באויר, לעצור אותו בפנים ולנשוף לאט לאט ואחרי כמה נשימות, להתחיל מהתחלה ולחשוב על מה כדאי להתעקש ואם זה שווה את המצוקה שאת מרגישה ואולי כדאי להקליל את הכל למצוא את המקומות בהם את יכולה להתגמש ולהגיע לחופה ממקום של נחת ולא של אפיסת כוחות. חשוב לא לשכוח  שמטרת החתונה היא חגיגה של אהבה, הרבה פעמים המשפחה מתבלבלת וחושבת שהחתונה היא שלהם ודורשת כל מיני דברים שלא מתואמים לדרך שאת רואה את הדברים, לפעמים זה גם מול בן הזוג, ואז זה מעצבן וגורם לך לנעוץ עקבים בקרקע ולהתגונן בהדיפה, זה בדיוק המקום הזה שכדאי לעצור ולנשום בו, אפשר להגיד לגורם שמשתלט "אני מבינה שזה מה שאתם חושבים ושזה חשוב לכם  כי אתם כל כך אוהבים אותי, אבל אני רואה דברים אחרת",  כבר בזה את לא בהתנגדות אלא נותנת להם מקום ואז השיח מוריד הילוך, בשלב הבא תחליטי איפה הקו האדום שלך ואת כל השאר תשחררי, את כל מה שלא שווה מריבה תשחררי, ומה שלא שווה מריבה זה הרב, ואנחנו כל כך מתבלבלות לפעמים ואני רק אומרת שהקו האדום הוא בעצם מאוד גמיש, ושכשאני מביאה גמישות בדרך כלל גם הצד השני יביא גמישות, ואז אפשר לשחרר את שאר הדברים,למשל אם ממש חשוב לך המוזיקה, זה סבבה, אבל תני אופציות בתוך המוזיקה, זאת אומרת שאם את לא מסכימה מזרחי ורוצה רק רוק והמשפחה רוצה רק מיזרחי ולא רוק, זה לא יכול להיגמר טוב אם כל צד מתעקש על שלו.. וכדאי לזכור שהחיים הם לא או ש או ש אלא גם וגם, אז תסכימי שיהיה 10 אחוז מזרחי ואז גם העיקר יהיה רוק וגם המשפחה שלך תרגיש שאת נותנת לה מקום, ואני מבטיחה לך שבחתונה המשפחה תרקוד לרוק ואת תרקדי למיזרחי כי תהיו כל כך שמחים ומאושרים שהעיקר לחגוג וזה לא באמת משנה לאיזה מוזיקה הגוף שמח, כשאת תבואי לקראתם ותמצאי את האיזון גם הצד השני בדרך כלל יעשה את זה, וכבר השיח מוריד הילוך ואפשר למצוא את קו האמצע, אל תרגישי שאת מוותרת כי זה יכול לתסכל, תביני שאת מתגמשת למען שלום בית ואז את יוצאת עם ראש זקוף, כי תכלס בחגיגת האהבה שלום בית זו המטרה האמיתית

שיהיה הרבה מזל טוב